אז למה באמת רק כלבים?

אז למה באמת רק כלבים? לעיתים קרובות עולה השאלה עם איזה בעלי חיים אני עובדת. ההכשרה שלי מאפשרת לי לעבוד בפינות חי עם מגוון גדול של בעלי חיים, אך אני בחרתי לפני מספר שנים לעבוד רק עם כלבים. ועולה השאלה, למה.... עד לפני 9 שנים בערך עבדתי במעון לנערות. אחת הנערות החזיקה באחד הימים ארנבון על ברכיה, ליטפה אותו, ונראתה כפרסומת לטיפול בעזרת בעלי חיים. פתאום שאלה 'הארנבון נהנה שאני מלטפת אותו, או שהוא יודע שאין לו לאן לברוח?'.... לא היתה לי תשובה, אין לי תשובה, אני חוששת שהשאלה משקפת סיפורי חיים של נערות רבות, חלקן נשים היום... למרות ההליך הטיפולי המבורך שהחל בעקבות השאלה, השאלה לא הרפתה ממני, וכשהזדמן לי, בחרתי לעבוד רק עם כלבים. כל הכלבים שלי אסופיים, כולם מאוד אהובים על ידינו, אני חושבת שאני יוד

טיפול בעזרת בע"ח או טיפול באמצעות בע"ח

אנשים רבים שואלים אותי אם אני מטפלת "באמצעות" בעלי חיים, ומתייחסים להתעקשות שלי להגדיר את עצמי כמטפלת "בעזרת" בעלי חיים כסמנטיקה. בעיני בעלי החיים אינם אמצעי ולא כלי. הם העוזרים שלי, הם אלה אשר מסייעים לי להגיע ללב המטופלים, לרגש ולהתרגש, להיות שם איתי ועם המטופל ולחוות יחד את התהליך. אני רואה בהם חברים למקצוע, קולגות, אם תרצו, הנמצאים שם למעני, ולמען הפונים אלי. הכלבים שלי הם חלק מהמשפחה שלי. אימצנו אותם בנסיבות שונות, כל אחד מהם היה זקוק לבית וקיבל אותו אצלנו, מעבר לכלבים שהגיעו אלינו כמשפחת אומנה והמשיכו את דרכם הלאה למשפחות אוהבות אחרות. כחלק מהמשפחה בחרתי לעבוד עימם, תוך נסיון להקשיב באופן המיטבי לצרכיהם ולרצונותיהם, והייתה גם את פפסי, שלא היתה מעוניינת לעבוד איתי וכיבדתי את רצונה,

פוסטים אחרונים
פוסטים קודמים
חיפוש לפי תיוג
עקבו אחרי
  • Facebook Basic Square

יצירת קשר

כל הזכויות שמורות לרקפת דפני מן 2019