שוקו חולה

לשוקו יש פריצת דיסק. החברים כבר צוחקים על חשבוני שאני ממציאה מחלות לכלבים שלי, אבל באמת. ההלם היה גדול....

באחת השבתות בשעות הבוקר, כאשר פתחתי את הדלת שוקו ראה אותי והתחיל לצרוח.... ניסיתי להבין מה כואב לו. שאלתי אותו... הוא לא ענה. ליטפתי בעדינות, הרגעתי, הוא נשכב, ראיתי שהנשימה שלו מתייצבת, והוא נרגע והפסיק. תקריות דומות ארעו מספר פעמים נוספות במהלך היום. ביום ראשון התייצבנו יחד אצל הווטרינר. ירון בדק, מישש, הקשיב והודיע – כנראה פריצת דיסק.

אז מה עושים?

האמת.... כלום

בעיקר נחים. שוקו נכנס למנוחת כלוב. מאותו הרגע היה סגור בכלוב, יציאות פיפי ספורות ביום והרבה תסכול. עבורו ועבורנו.

שוקו מיד יצא ממצבת "כח הכלבים". סיפרתי לילדים בעבודה ששוקו חולה, יש לו בעיה בגב, הדבר עורר אמירות רבות על הורים עם פריצת דיסק, בצד בדיחות, בעיקר מצד מבוגרים, שאני מעמיסה עליו, שאלות מה הוא סוחב, וגם תסכול. חשבנו שאנחנו , בני האדם מיוחדים. שרק לנו יש פריצת דיסק....

לאחר כשבוע לקחנו אותו לבדיקה בבית חולים וטרינרי, המצב לא השתפר וחששנו שהוא ידרדר.

הבדיקה הראתה שאכן יש לשוקו פריצת דיסק והוא צריך... מנוחה.

שוקו נח. לאחר כשבועיים נוספים (4 שבועות מתחילת הסאגה) שוקו הראה מגמת שיפור, ירון הרשה לנו להוציא אותו מהכלוב, שוקו היה מאושר, אנחנו היינו מאושרים ואז שוקו התחיל לבקש לחזור. במקום לנצל את החופש שלו, שוקו החל לבקש לחזור הביתה ונכנס מיד לתוך הכלוב.

עבר שבוע. שוקו נח לו בכלוב הפתוח, ובהדרגה החל לצאת לרחבי הבית ולחצר ואז... שמענו את שוקו שוב בוכה. בעצה אחת עם ירון שוקו חזר לכלוב ונכון להיום הוא שם. יוצא עם כולנו לטיולים, עדיין לא מאוד ארוכים אבל בשאר הזמן נח. הוא נראה מצויין, שמח לראות אותנו ואני תוהה האם מנוחת הכלוב ששוב גזרנו עליו היא צורך פיסי או נפשי... שלו או שלנו. מאחלת לשוקו הרבה בריאות....