כלבים לא מתים

כשלמדתי טיפול בעזרת בעלי חיים דיברו איתנו על מוות של חיה טיפולית. כסטודנטית, זה היה רחוק ומנגנון ההדחקה עבד בצורה נפלאה.... לפני כ 16 שנים, כשהתחלתי לעבוד בטיפול בעזרת בעלי חיים גיליתי להפתעתי, שחיות מתות בתדירות גבוהה... אז החלטתי לעבוד עם כלבים שהרי ידוע שכלבים לא מתים. ואז ג'וני מת. המשבר היה משפחתי ומקצועי אבל זה היה הגיוני, ג'וני היה קשיש וידוע שקשישים, גם אנושיים, מתים בסוף. ג'וני היה בפנסיה זמן מספק לפני מותו, היה למטופלים זמן להפרד ממנו ומותו התקבל בטבעיות. כחודשיים לאחר מכן, באפי מתה. במפתיע.... מאז איבדתי לצערי גם את וויני והבנתי, שגם כלבים מתים. ההתמודדות עם מותם של בעלי החיים חשובה ומשמעותית והינה חלק בלתי נפרד מהטיפול. את עבודת סיום התואר השני שלי כתבתי על משמעות אבדן של בעלי חיים בטיפול על המטופלים ולפני כשבועיים הייתי בכנס באילת בנושא אבדן שם למדתי והשתלמתי בתכנים רבים הנוגעים לאובדן וכן הרציתי על אבדן של בעל חיים.

ב- 12/2/2019 יתקיים יום עיון בנושא באוניברסיטת תל אביב ושם נוכל לשמוע, לשתף ולחשוב יחד על המשמעות של האבדנים המרובים שמטפלים בעזרת בעלי חיים חשופים להם. גם אני אהיה שם, הפעם אדבר על ההשפעה של אבדן בעל חיים טיפולי על המטפל, נרגשת, שמחה וגם עצובה להזדמנות לעסוק שוב בנושא כאוב ומורכב זה.